עבירות אלימות | תקיפה | חבלה של ממש | חבלה חמורה

עו"ד אלון שליכטר | 054-6762373

לייעוץ מיידי חייגו 054-6762373

עבירות אלימות הן עבירות הפוגעות בגופו של אדם ובאוטונומיה שלו על גופו. עבירות אלו הן, בין היתר, עבירות תקיפה לסוגיהן; תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, תקיפות בנסיבות מחמירות, תקיפת עובדת ציבור. לצידן עבירות חבלה ופציעה חמורות יותר; פציעה, חבלה חמורה, חבלה בכוונה מחמירה ועוד.

איך נבדיל ביניהן? עבירות אלימות מוגדרות ברובן בפרק י' לחוק העונשין (להלן: "החוק") שנושאו "פגיעות בגוף", על פי מדרג של חומרה. חומרת העבירה נבחנת על פי עוצמת הפגיעה והחבלה שנגרמה לקורבן העבירה ועל פי היסוד הנפשי שהיה לנאשם בעבירת אלימות בשעת המעשה (לדוגמה: האם הנאשם תקף מתוך כוונה זדונית, ברשלנות או בקלות דעת?)

עבירת התקיפה

עבירת התקיפה יכולה להתרחש במספר דרכים ולאו דווקא בדרך המסורתית של תקיפה על ידי אגרוף. המכנה המשותף לכל עבירות התקיפה למיניהן מצוי בסעיף 378 לחוק, המגדיר באופן רחב מהי תקיפה כך:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

למעשה, התקיפה עצמה היא גרימת מגע פיזי בגופו של אחר, בכל דרך שהיא, ללא הסכמתו ואין זה משנה מהי מידת הכוח שהופעלה. למשל, הכאה, נגיעה, דחיפה, בעיטה, יריקה, הפעלת כוח פיזי בדרך אחרת שגרמה לקורבן ליפול על הארץ או כאשר התוקף אחז בחוזקה בחולצתו של הקורבן וכדומה.

עבירות התקיפה השכיחות ביותר הן תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, אך הן נבדלות אחת מהשנייה באופן משמעותי, כמתואר באופן הבא:

תקיפה סתם

עבירת התקיפה סתם מהווה את האיסור התקיפה הבסיסי שבחוק. מדובר בעבירה התנהגותית שאינה מחייבת גרימת תוצאה, כלומר, אין דרישה לגרימת נזק או סבל כלשהו לקורבן, והיא מוגדרת בסעיף 379 כך: "התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה".

היסוד העובדתי מורכב מהמעשה ומהנסיבות של תקיפה, כהגדרתה בסעיף 378, ומהנסיבה "שלא כדין". היסוד הנפשי בעבירה זו, כמו בכל עבירה התנהגותית של מחשבה פלילית, הינו מודעות לטיב המעשה ולקיום הנסיבות, בעת עשיית המעשה.

מהו מושג המודעות? הכוונה היא שמדובר בחזקה עובדתית שמשמעותה כי אדם מודע, בדרך כלל, למשמעות התנהגותו מבחינת טיבה הפיזי, קיום נסיבותיה ואפשרות גרימת התוצאות הטבעיות העשויות לצמוח ממנה. למשל, בנסיבות המקרה התוקף הגיע לדירתו של הקורבן לפי התקיפה עצמה, ניתן ללמוד כי התוקף היה מודע לטיב מעשיו. יחד עם זאת, מדובר בחזקה שאינה מוחלטת אלא מוסקת מן הנסיבות הקונקרטיות שבאותו המקרה לגופו, וניתן להפריכה כאשר הנאשם בתקיפה יעורר ספק סביר.

תקיפה הגורמת "חבלה של ממש"

להבדיל מעבירת התקיפה סתם, תקיפה הגורמת "חבלה של ממש" הינה עבירה התנהגותית שדורשת גרימת תוצאה, והיא מוגדרת בסעיף 380 כך: "התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים".

אם כך, מה המשמעות של "חבלה של ממש"? סעיף 34כד לחוק מגדיר חבלה כך: "מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים". גם במקרה הזה, מדובר במושג רחב וכוללני שפורשה רבות בפסיקה. כעיקרון, הדרישה שתהיה פגיעה גופנית "מוחשית" כלשהי. למשל, כאשר למתלונן נגרמו המטומות (שטפי דם), חבלות בגוף שגרמו לדימום, סימנים אדומים שהצביעו על שפשוף וכד'. כלומר, דרישת "החבלה של ממש" תתמלא גם כאשר לא מדובר על פציעות חמורות ואפילו כאלה שאינן דורשות טיפול רפואי. לעניין זה נקבע בפסיקה כי אין צורך בתיעוד רפואי לצורך הקמת יסודות ה"חבלה של ממש" ודי בתיאור החבלה בכתב האישום.

מאחר ומדובר בעבירת מחשבה פלילית תוצאתית, היסוד הנפשי מחייב הוכחת שתי דרישות מצטברות: מודעות המבצע לטיב המעשה, לנסיבות ולאפשרות גרימת התוצאה האסורה כאשר די בפזיזות לאפשרות התרחשות חבלה של ממש. כלומר, כאשר הגורם לחבלה היה מודע לכך שמעשיו יגרמו למתלונן חבלות, ולכל הפחות גילה חוסר אכפתיות לכך שתיגרם לו קרוב לוודאי חבלה של ממש.

חבלה חמורה

סעיף 333 לחוק קובע דרגת חומרה גבוהה יותר, והוא מוגדר כך: "החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים".

חבלה חמורה מוגדרת בסעיף 34 כד לחוק כ"חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים".

למשל, שברים בגוף ובפנים (כגון: שבר בגולגולת ובלסת התחתונה שנגרמו כתוצאה מאגרופים ובעיטות, שיניים שבורות, שבר בארובת העין וכו'), כוויות בגוף כתוצאה משפיכת מים רותחים, קרעים באיברים הפנימיים כתוצאה מדקירות סכין, וכד'.

סעיף האישום יקבע בהסתמך על חוות דעת רפואית אשר יתאר האם מדובר בחבלה חמורה הגורמת לסכנת חיים או לאו.

היסוד הנפשי בעבירה זו היא עבירה של מחשבה פלילית תוצאתית ולא נדרש הוכחת קיומה של כוונה. משמע, היסוד הנפשי הדרוש להרשעה הינו בדומה ליסוד הנפשי הנדרש בעבירת התקיפה הגורמת "חבלה של ממש" ואין משמעות לעובדה כי התוקף לא התכוון לגרום למתלונן חבלות חמורות אלה.

טענת ההגנה העצמית

במקרים רבים בהם מגישים כתב אישום בגין עבירות האלימות למיניהן עולה הטענה מצידו של הנאשם כי פעל בנסיבות של הגנה עצמית. במרבית מהמקרים, במיוחד כאשר לא קוימה התייעצות עם עו"ד פלילי, העלאת טענה זו היא מיותרת ואף עלולה ליצור רושם בפני בית המשפט על דרך התמודדות לא ראויה עם האשמות נגדו.

טענת ההגנה העצמית מצוינת בסעיף 34י' לחוק המתייחס לשלילת פליליותו של מעשה שהיה דרוש כדי למנוע פגיעה. כלומר מדובר בסייג לאחריות פלילית, ובמקרה שבו נקבע על ידי בית המשפט כי הנאשם פעל מתוך הגנה עצמית, בדרך כלל הנאשם יזוכה מאשמה. התביעה אינה צריכה להוכיח מלכתחילה את התקיימות טענת ההגנה העצמית, ובעצם נטל ההוכחה מונח על כתפיו של הנאשם.

התנאים לקיומה של הגנה עצמית, כפי שנקבעו בחוק העונשין ובפסיקה הינם:

  • קיומה של תקיפה שלא כדין – הגנה עצמית יכולה להיות תגובה רק לתקיפה שאינה חוקית.
  • קיומה של סכנה מוחשית – "של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו". מדובר על סכנה בפועל "שמוחשיותה" תקבע על ידי בית המשפט על פי מבחן סובייקטיבי בהתאם לנסיבות, כולל גם אינטרסים של אחרים. כלומר, הגנה עצמית זה לאו דווקא להגן על עצמך אלא להגן בעצמך, עליך או על זולתך.
  • מידיות – יש צורך במידיות בין התקיפה הלא חוקית ולבין הפעולה בה נקט הנאשם הטוען להגנה עצמית. ככל שעובר זמן והתגובה פחות מידית, אז התגובה לא תצטייר כהתגוננות אלא בהחזרת מלחמה! תקיפה לצורך הגנה עצמית חייבת להיפסק משאיום התקיפה הוסר. כל מה שמעבר זה לקחת את החוק לידיים.
  • האדם לא נכנס למצב בהתנהגות פסולה – אין מקום לטעון להגנה עצמי מקום בו הנאשם הביא לתקיפה בהתנהגותו הפסולה, תוך שהוא צופה מראש את התפתחות הדברים.
  • נחיצות – על הנאשם הטוען להגנה עצמית להוכיח כי ההתנהגות הייתה "נחוצה" לשם הדיפת התקיפה, הן ברמה האיכותית (האם עמדו בפניו אלטרנטיבות אחרות להתמודדות עם התקיפה?) והן ברמה הכמותית (האם הפעלת הכוח הייתה סבירה ולא מוגזמת?).
  • סבירות – הסייג לא יחול כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה. כלומר, ההגנה העצמית נועדה לשם הדיפת התקיפה בלבד.

הליכי חקירה ושחרור ממעצר בעבירות אלימות

כלל ברזל טרם מסירת גרסה לשוטר / חוקר, צריכה להיות מחושבת, משמע מומלץ להשתמש בזכותכם בייעוץ על ידי עורך דין פלילי טרם החקירה. יש להבהיר, בתי המשפט מייחסים משקל רב יותר לגרסה ראשונית, ובשל כך ישנם טענות שהעלאה מאוחרת שלהם תחשב כגרסה "כבושה" ותקבל משקל נמוך עד אפסי. מאמר מורחב על החקירה המשטרתית ניתן למצוא בלחיצה כאן:

ביחס להליכי מעצר ושחרור בעבירות אלימות, ישנה חשיבות גדולה מאוד לאמון שרוכש החשוד (הלקוח) בעו"ד שמייצג אותו, לפעמים פגישה בחדר החקירות בשעות לילה מאוחרות, בבית חולים ותיעוד הפגיעות שנגרמו גם לחשוד בתקיפה, תוך ליווי צמוד של קרוביו יכולים לשנות את כף המאזניים לעבר השחרור ממעצר. מאמר מורחב על ההליכי מעצר ושחרור ניתן למצוא בלחיצה כאן

הזמנה לשימוע פלילי, לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילילף מה עושים?

יצויין, בעבירות מסוג "פשע" כלומר עבירות שדינן מאסר מעל ל-3 שנים (למשל: עבירת החבלה החמורה), ככלל ישנו הליך שימוע, כלומר לחשוד מאת קבלת המכתב יש 30 יום לפנות לתביעה על מנת לשכנע אותה להימנע מהגשת כתב אישום. מאמר מורחב על זכות השימוע ניתן למצוא בלחיצה כאן

התמודדות משפטית עם כתב אישום בעבירות אלימות:

במידה וקיבלת זימון יחד עימו מצורף גם כתב אישום. לנאשם או לעו"ד מטעמך, הזכות לעיין ולצלם את מלוא חומר החקירה. שימו לב! מתן מענה לכתב האישום בדיון הראשון בו זומנתם ללא עיון ובחינה מעמיקה של חומר הראיות הינה שקולה להימור בקזינו במקרה הטוב ומשחק ברולטה רוסית במקרה הרע. יש נטייה מובנת אומנם לאנשים ל"חסוך" בזמן ובכסף, יחד עם זאת כאשר מדובר בחירותך, בחירות משפחת, פרנסתך ועתידך, "חיסכון" שבטווח הארוך יתגלה כהפסד. על כן, ניתן ליצור קשר עם משרדנו ולתאם פגישה מסודרת. מאמר מורחב על ניהול הליך פלילי וכתב אישום ניתן למצוא בלחיצה כאן


ניתן ליצור קשר עם עו"ד אלון שליכטר לייעוץ מיידי חייגו 054-6762373


האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.